קרנות

"עוד מעט יכנס החג והלב שלי כבד כל כך. נזכרת בראש השנה שעבר, וחושבת אולי לא כיוונתי מספיק. אולי הייתי יכולה למנוע את הגזירה ויעקב ז"ל היה נשאר איתנו.  עוד מעט הרחוב יתמלא באבות וילדים שצועדים לבית הכנסת, ואני אחבק את אורי שמעון בכל הכוח: "ילד שלי, עד שתגדל, אבא כבר יהיה איתנו שוב" אני […]

כשנגזרה הגזירה – בכינו כולנו יחד! זה הזמן להתאחד כולנו ולאמץ את היתומים הקטנים, ולהבטיח את עתידם! בכוחות משותפים נזכה בסייעתא דשמיא להשלים את המלאכה! ואבי היתומים יברך את כל השותפים העושים והמעשים למלאות כל משאלות ליבם לטובה, בריאות ונחת, ושלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו!   קבלה לצרכי מס תישלח לאחר כמה ימים  לכתובת […]

כמה גורלות כואבים נחתכו השנה, כולם לטובה ואין רע יורד מלמעלה, אבל הלב שלנו שרף פעם אחר פעם, כשהוא לא הבין… הנשמות הקדושות שאיבדנו במירון, האסון בקרלין, ההתרסקות במיאמי, והטרגדיות של בין הזמנים האחרונות, המיסו את לב הנציגים הוותיקים ביותר בקופת ועד הרבנים. כולנו נושאים עיניים למעלה, מחכים לעתיד שמח יותר, לטוב גלוי, לגאולה שלמה, […]

הם יושבים שבעה על אבא. ליבי ויענקי כבר בוגרים קצת והדמעות חונקות להם את הגרון. שני הקטנים יותר רק בוהים בעצב לא מבינים מה קרה לטיולים שהובטחו לחופש הגדול. פתאום מישהו שם ליענקי מיקרופון, הטראומה נשמעת בקול הילדותי המתוק, והלב משתפך בבכי: "קוראים לי יענקי, אני בן 7 ויש לי שלושה אחים. אבא שלי נפטר […]

קוראים לי בתיה ואני בת 23. למדתי בסמינר בית יעקב, כלפי חוץ הייתי נערה רגילה ואף אחד לא ידע על הבית המרוסק ממנו באתי. כשהייתי בת ארבע אבא עזב את הבית, נסע לחו"ל והשאיר את אמא עם ששה ילדים לבד. אני הקטנה בבית  והרבה אני לא זוכרת את הדמות שלו, את מה שכן  נצרב בליבי […]

החתן בוכה ליד מיטת אביו המאושפז בבית חולים: "אבא, אבא כל הרבה פעמים הייתי ליד בבית החולים בטיפול נמרץ מורדם ומונשם וכשהורידו את הרגל הראשונה הבטחת שתהיה בחתונה שלי ותעזור לי לחתונה כעת כבר החתונה ואין לי אפילו לשלם לאולם"

בלילה אחרי שכל המנחמים הלכו, ניגשתי לנעמי בת הארבע וליטפתי אותה, היא הסתכלה עלי בעיניים גדולות ושאלה בפחד: "אמא, למות זה כואב?"   שלום קוראים לי רחל, ואני אמא לעשרה ילדים. אתמול ליוויתי את הבת הרביעית שלי, נחמה, לחופה. לבד הייתי שם. מהצד השני עמד בני בן ה-25 וליווה אף הוא את הכלה. בעלי יהושע […]

"תחזור הביתה" הינדא בקשה לו בקול שבור. "זה כבר חמישה שבועות, הילדים מתגעגעים ואני לא נרדמת בלילה, ישעיה תבטיח לי שתחזור מהר…" שניהם ידעו שהוא היה חייב לנסוע לפרנס את הבית, החובות שלהם היו הזויים ואפילו הדירה שמכרו לא הצליחה לכסות את המינוס. "ביומיים האחרונים אני באמת לא מרגיש טוב ורוצה לחזור הביתה, בינתיים תתפללי […]

זה קרה בשבת אחר הצהריים.  נחי, הילד השמח שלי, שיחק עם חברים בפארק על מתקן עם חבלי טיפוס. את הרגעים שאחר כך אני לא אשכח לעולם. החבל נקרע, הוא נפל מגובה של ארבע קומות ואיבד הכרה, רצתי אליו וצעקתי: 'נחי, נחי, תקום…!' ולא ידעתי שהוא עתיד לישון עוד תקופה ארוכה ומייסרת. שלום קוראים לי מיטל, […]

שלום. קוראים לי שלמה, ואני הקטן מבין תשעה ילדים. כשנולדתי, אף אחד לא חייך, אף אחד לא אמר מזל טוב, ובמקום מתנות אמא קיבלה עוד מרשמים לתרופות וכימותרפיה.  יש לי תמונה אחת בלבד עם אמא, מחבקת אותי בברית, וכולה שטופת דמעות. כולם ברכו אותה שתזכה להוביל את שלמה הקטן לחופה, אבל היא הרגישה…  כשהייתי בן […]