אבא, אמא, נתנאל בן ה-25 ואליעזר הצעיר ממנו בשנתיים יושבים סביב שולחן הסלון. אפשר לחתוך את הטעינות בסכין.
.
"אני לא רוצה שאליעזר יתעכב בגללי." אומר נתנאל. "בבקשה- אבא, אמא. אני רציני לגמרי. מגיעות בשבילו הצעות כל כך טובות. למה לחכות?"
.
אבא ואמא מחליפים מבטים מהורהרים. אליעזר סמוק ממבוכה ונתנאל על סף דמעות.
.
בסוף הערב מחליטים פה אחד שישמעו הצעות גם לאליעזר, במקביל לשידוכים של נתנאל.
.
אולי יחגגו את האירוסין של שניהם באותו יום?…
.
בערב ראש חודש אלול נכנסו שתי שיחות לשני מוקדנים שונים בועד הרבנים:
.
"אני רוצה לצרף את השם של אחי לתפילה הרצופה. נתנאל בן חיה-שרה לזיווג הגון."
.
המוקדן השני קיבל נוסח דומה. "אליעזר בן חיה שרה לזיווג הגון. בתפילה הרצופה בכותל המערבי, כמובן. כמה לתרום?"
.
שני האחים החליקו את הנייד לכיס בתחושת הקלה. השם, תעזור שנשמע בשורות טובות מהר. בבקשה…
.
בחול המועד סוכות הגיע הצעה מצוינת לנתנאל. פגישה ראשונה ושנייה, ונתנאל מרוצה מאד.
.
אליעזר חיכה לו כשחזר מהפגישה שלישית. "גם אצלי יש חדש," סיפר בהתרגשות מהוססת. "קבענו פגישה למוצאי שבת הקרובה. תתפלל עלי."
.
נתנאל חייך. תתפלל עלי… אליעזר לא יודע איזו תפילה עצומה ארגנתי לו.
.
והתפילות פעלו! שבוע אחרי סוכות נחגג הווארט של נתנאל, ושבוע אחר כך שתו לחיים עם משפחת הכלה של אליעזר…
.
"תרמתי בשבילך לתפילת ארבעים יום," גילה נתנאל לאחיו. אליעזר התמלא פתאום דמעות. "ואני תרמתי בשבילך…"
.
הם התחבקו בהתרגשות. חתנים. אחים קרובים. ועד הרבנים היה השדכן של שניהם…
.