שטר החוב שלא נפרע / סיפור היסטורי
הפרוזדור שמהווה את 'רחבת הכותל המערבי' פקע מלהכיל את הקהל. יהודים הדורי פנים התקדמו פנימה, בחורים מלאי אנרגיות פלסו בנחישות דרך אל הכותל המערבי, משתחלים מלמעלה ומלמטה ומהצדדים. החום האנושי גבר על הקור הירושלמי של שעת חצות, והרעב המכרסם הפיק מהציבור את הנרגשת שבתפילות.
אבינו מלכנו, מלא אסמינו שובע- – -!!!
.
ארונות העץ בבתי האבן המוצקים – היו ריקים כמעט לחלוטין. בני ירושלים של מעלה, העשירים ברוח ודלים ברכוש, חרדו מיום המחר. החורף היה יבש וצחיח. האדמה מבוקעת, משוועת ללחלוחית. גבעולים יבשים זרוקים זעיר פה זעיר שם ונמלים קטנות מטפסות עליהם.
.
בצורת קשה.
.
אמהות יהודיות כבר בישלו מרק תפוחי אדמה ומרק גריסים עם המון מים ומעט מאד מוצקים, ייצרו יש מאין שישתיק את ייסורי הרעב. ילדים קטנים בולעים רוקם מול פת לחם שלמה. ורעבים. אוי כמה רעבים.
.
באותו יום משעות הבוקר, הוכרזה הידיעה בבתי מדרשות ובתי כנסיות, הועתקה לחצרות הבתים והובאה לאוזני כל יהודי בירושלים מגיל מצוות ומעלה: הגאון רבי ישעיה ברדקי, רבו של היישוב הירושלמי שחידשו תלמידי הגר"א, קורא לכל הקהל הקדוש הזה להתאסף בחצות הלילה ברחבת הכותל המערבי, לערוך 'תיקון חצות' ולקרוע את השמים בזעקה.
.
נהר אנושי זרם בסמטאות. יהודי ירושלים נחפזו אל הכותל, רעבים ותשושים, קמוטים מעוני ומדאגה. הציבור נדחק אל שטח התפילה שבאותן שנים היה רחוב צר וקמצני לאורך הכותל המערבי.
.
הגאון רבי ישעיה ברדקי נתן את האות. שוועה ספוגת בכי עלתה ליד האבנים הקדושות.
.
ריבונו של עולם, אנא פתח לנו אוצרך הטוב! תינוקות שאלו לחם, הומה בטננו ברעב!
.
פאות ירושלמיות מתבדרות קדימה ואחור בקצב הנענועים. יהודים באים בימים ואברכים צנומים, בחורי חמד וילדי תשב"ר ועיניים מנצנצות שהעוני לא הצליח לכבותן. כל יהודי העיר עלו ובאו, לזעוק להשם ולבקש מלפניו שישביע נפש רעבה.
.
הכותל המערבי הוא הדואר הראשי לשמים – אומר רבי שלומקע מזוווהיעל זיע"א. בכל דור ודור הלכו לצעוק את המצוקות בשער השמים. בכל יום ויום עולים 'שליחי הדואר' אברכים תלמידי חכמים, ומתפללים את התפילות האישיות שלנו. כאן זוכה כל יהודי לקירבת השם. כאן לא זזה שכינה לעולם!
.
התפילות לא החרישו אזניים. הן עלו כמו המיה חרישית. גלי התייפחות מתרפקת, בוכייה: אבא, אנחנו רעבים! אבא- – –
.
מהעבר השני של העיר עלו קולות אחרים: פרדות וחמורים נערו. סוסים הלמו בפרסותיהם והפריעו את מנוחת התושבים הערבים. שיירת מסע טעונה נכנסה לירושלים, נושאת עימה גרגרי חיטה ושעורה.
.
השיירה עשתה את דרכה מרחוב הדואר האוסטרי אל ביתו של הגאון רבי ישעיה ברדקי זיע"א. ירח מלא האיר את בעלי החיים הצועדים בצייתנות, וגם את בני ירושלים ששבו מתפילת חצות בכותל ונעתקו המומים.
.
רשמי דמע חתומים בפניהם. אפופים עדיין הוד מתפילת הרבים, מסומאים מעט מדמעות. הלילה חריף וקר ומטושטש. מה התהלוכה הזו – שמא היא רק חלום?
מנהיג השיירה קפץ מבהמת הרכיבה שלו. "אני צריך את הרב." ביקש.
.
הנחו אותו אל הגאון רבי ישעיה ברדקי.
.
בינתיים פרקו הערבים הנוספים את השקים הטעונים בזריזות והובילו אותם לביתו של רבי ישעיה.
.
הערבי הגיש שטר-חוב מקושקש ותבע חתימה.
.
רק חתימה!
.
הרב חתם.
.
ערימת שקי התבואה התגבהה במהירות. השק האחרון הונח, הערבים אותתו לשלום, עלו על בהמותיהם בקפיצה ונעלמו בחשיכה.
.
יהודי ירושלים עמדו משתאים, מתקשים להכיל את השפע שהורעף עליהם פתאום, ותמורתו נמסרה רק חתימה מקושקשת. מי שלח את השיירה? למה? איך?
.
השאלות נותרו סתומות. עד היום הזה לא הגיע אף אחד לתבוע את שטר החוב…
.
אולם פלא זה התגמד לעומת תעלומת השערים. שערי החומה היו נעולים באותו לילה כבכל לילה אחר! שומרי העיר, המופקדים על הנכנסים והיוצאים, נאלמו דום כששאלום לפשר השיירה המסתורית. אין להם צל של מושג כיצד חמקה המשלחת הרועשת אל תוך העיר. רק ריבונו של עולם יודע מהיכן הגיעו, ומביני דבר רומזים כי היתה זו שיירה היישר מן השמים – —
.
עם ישראל אמון על הניסים הללו: תפילת שעת חצות בכותל המערבי עולה היישר אל השמים, והיישר משם נענות התפילות. במקום הזה נמצאת השכינה, ולשעה הזו יש כח להכניס את הבקשות בשער.
.
ולתפילות של ועד הרבנים בכותל המערבי, ארבעים ימי רחמים ועת רצון, יש את הכוח המכופל שלהן – – –
לפני כן, היו ארבעים ימי תפילה רצופים בכותל המערבי בגדר שאיפה מתוקה וכוססת, ותו לא. מי יכול להתפלל ככה? רק משה רבינו.
מא' אלול עד י' בתשרי עמד משה רבינו בתפילה לפני השם. לא הלוך-חזור, בלי הפסקות שתייה-אכילה-מנוחה. ארבעים ימים רצופים. מתמידים. מתעקשים. ככה נענים מאת השם 'סלחתי'.
.
והתפילה של ועד הרבנים – גם היא עולה ככה, מיקשה אחת של 960 שעות מראש חודש אלול ועד תקיעת שופר של צאת יום הכיפורים. מאמץ עמלני מושקע בתכנון מערך התפילות. משמרות אברכים שתורתם אומנותם מתחלפות בדייקנות בשעה היעודה.
.
כל ספרי תהילים נישאים השמיימה, ובמקביל להם הבקשות הפרטיות של כל יהודי, והצדקה שהולכת מבית לבית וממתיקה את הצרות.
ואחר כך, כמו אחרי כל תפילת ועד הרבנים בכותל המערבי, מגיעים גם הניסים והנפלאות…
.
תפילות ועד הרבנים בכותל המערבי מיוסדות על בקשתו המפורשת של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. הוא הורה, כי כל מי שנותן צדקה לישועה באיזה עניין, יש להתפלל עליו בכותל המערבי – כי זה המקום המסוגל לישועות! מרן הורה לשלוח שליחים להודיע בשער השמים: פלוני בן פלוני נתן צדקה לועד הרבנים להחיות אלפי משפחות במצוקה, וזו תפילתו- —
.
מידי ערב ראש חודש היה לנו שליח אלוקי בכותל המערבי: גדול הדור בעצמו! מרן הגרי"ש נהג לעלות בקביעות לראות את מקום המקדש פעם בחודש, כדי לא להתחייב ב'קריעה', ובכל פעם כזאת היה מקדיש תפילה מיוחדת על תורמי ועד הרבנים.
.
אלול-תשרי השנה הם המחזור השישי של התפילה האגדית בשער השמים. עוד שנה מתוקה לתורמי ועד הרבנים. עוד גזר דין שכולו הורקת שפע וברכה עד בלי די.
זה הזמן! השעון האלולי תיכף ומיד מתקתק… עכשיו ההזדמנות שלנו להיכתב ולהיחתם בספר החיים. עכשיו! לזכות להיות שם, בשער השמים. להעלות את הזכויות שלנו ברציפות מתמידה ועיקשת.
להתחנן ולבכות, לרצות מאד, לשאוף, להשתדל – לזכות!
.
.
