חיי רווחה - ועד הרבנים : ועד הרבנים חיי רווחה - ועד הרבנים

חיי רווחה

"רגע חמודים," אני אומר ומוציא את צרור המפתחות. שנתיים שהינו בחו"ל לצורך טיפול רפואי לאחד הילדים, ובהתרגשות גדולה מאד אנחנו חוזרים הביתה. הנה, המפתח של המחסן, של המרפסת, של… לא, זה לא של הבית. איפה המפתח של הבית?

איפה המפתח של הבית?

הילדים מתיישבים על המדרגות, ממוטטים לאחר טיסה ארוכה. השעה ארבע וחצי לפנות בוקר – והמפתח של הבית איננו!

אשתי תולה בי מבט עייף – אולי נחפש במזוודה? היא מציעה ומייד משתתקת. בטח במזוודה. יש פה שתים עשרה מזוודות עמוסות להתפקע שחוסמות את כל הקומה. איפה בדיוק לחפש עכשיו?

אני לוחץ על מתג האור שכבה בפעם המי יודע כמה. עיני צורבות מחוסר שינה. הילדים שלי מתחילים להירדם על המדרגות, ורגלי נתקלות בעלון של ועד הרבנים.

ועד הרבנים! בבאת אחת אני נזכר מה צריך עכשיו! "מאה שמונים שקלים לועד הרבנים"- אני מכריז בקול.

לא עוברות כמה דקות ואנחנו שומעים דלת נפתחת בקומה מעלינו. שניה אחר כך אני מגלה את שכני טרוט עיניים יורד במדרגות.

הוא ממצמץ לכיווננו. בטוח שהוא חולם. "הגעתם?" הוא שואל ומפהק. פתאום הוא נזכר שבעצם לא התראינו שנתיים, ולוחץ את ידי בברכת 'ברוכים הבאים' חגיגית עד מאד. שני אנשים- אחד מוקף מזוודות ומרוט מעייפות והשני עטוף בחלוק לילה…

"רגע," השכן מתעורר לאט-לאט. "למה בעצם אתם לא נכנסים הביתה?"

"כי אין לנו מפתח…" אני עונה.

"אז למה אתה לא בא אלי?" שואל השכן בפשטות. "יש לי מפתח של הדירה שלך."

מפתח שלנו אצלו? אני בהלם. מאיפה בדיוק?

הוא מספר לי שבאחד הימים נוצרה סתימה בצינור הניקוז שלו, אולם כדי לפתוח את הסתימה היה צורך להיכנס אל הדירה שלי- הממוקמת מתחת לשלו. לכן הוא ביקש את המפתח מאחי המתגורר בבני ברק.

הוא מורה לי להמתין, עולה לביתו וחוזר כעבור שני רגעים עם המפתח.

עכשיו אני נזכר לשאול מה הוא חיפש בחדר מדרגות בארבע וחצי לפנות בוקר.

"התינוק שלי צרח… צרחות אימים, לא יודע מה עבר עלי. חיפשנו סירופ להרגעה והתברר שכל האקמולי והנורופן שלנו נגמרו. לא היתה לי ברירה, הוא צווח בוולויום שמעיר אפילו פילים. החלטתי שאני הולך להעיר את השכן ולבקש סירופ לתינוק. פתאום מצאתי אותך כאן…"

"ומה עם התינוק?" אני משתדל להיות אכפתי.

"נרגע מייד כשפגשתי אותך! לא יודע מה עבר עליו שהחליט להעיר אותי באמצע הלילה."

"לא התינוק העיר אותך." אני מספר לשכן על הבטחת 180 שלי. "ועד הרבנים העיר אותך כדי שתביא לי מפתח…"

 

 הצטרפו גם אתם למשפחת ועד הרבנים ותראו ישועות >>>