לרישום…

 

כשנכנסו יהודים בוכיים אל החתם סופר זצוק"ל – הוא שלח אותם לצדיק ממיכשלטאט. כשבאו לצעוק מרות אצל החידושי הרי"ם, הוא הורה לנסוע למיכשלטאט, ושם לצעוק אל השם בזכות הצדיק. צדיקי עולם של לפני מאתיים שנה, ראשונים כמלאכים – הם אלה שהצביעו על התפילה אצל 'הבעל שם ממיכלשטט כפתח לברכות וישועות.

בערב יום כיפור, עם הרטט באוויר ובנשמתו של כל יהודי, יסע תלמידו של מרן החזון אי"ש זצוק"ל, כ"ק מרן הגה"צ רבי דוד חיים שטרן שליט״א להתפלל על תורמי ועד הרבנים במיכלשטט. יחד עם מנין תלמידי חכמים מובהקים, ראשי ישיבות ואנשי מעשה יקרעו את השמים ויביאו לנו ישועות.

 

בטוחים בישועתו

 

עשרת ימי תשובה, והלב רועד מפחד. אימת הדין מוחשית לנו מול העיניים, וכולנו, בקדחתנות, מחפשים מה לעשות ואיך.

הדבר הראשון והשגרתי הוא לתת צדקה לועד הרבנים. זו הצדקה שתמליץ לנו בשעת הדין, ויותר מכך – זוהי אחת המחויבויות הגדולות שלנו, לכלכל את עניי עירנו בבחינת 'לא תעמוד על דם רעך'. בתרומה לועד הרבנים אנחנו גם חוטפים בשתי ידיים את זכות הצדקה הגדולה ביותר, וגם באים למשפט רגועים וסמוכים שדאגנו לעניים אשר בתוכנו.

אבל מעבר לכך – בתרומה הזו אנחנו זוכים לתפילות שלא תסולאנה בפז. ועד הרבנים מעניק לתורמים את התפילות הכי מסוגלות שאפשר, בציונים הקדושים, במקומות מסוגלים. בציונים שגדולי הדורות הצביעו עליהם כמתאימים ביותר לפעול בם ישועות.

שם, בחדות ובבהירות, זוכים לישועה. מגיעים עם פחד, מפרפרים בחששות עצומים, ויוצאים בטוחים בישועת השם. על הציון משאירים את כל הפקלאות מהשנה החולפת, את הצרות המאיימות והמועקות של היומיום, ומתברכים לשנה מתוקה.

יום ההילולא של 'הבעל שם ממיכלשטט' יחול ביום ד' תשרי. על פי ברכתם ושליחותם של  גדולי הדור יסע מניין תלמידי חכמים בני עלייה  בראשות כ"ק מרן הגה"צ רבי דוד חיים שטרן שליט"א יום לפני יום כיפור, סליחות י"ג מידות.

 

מלא רחמים

 

מזה שתי עשורים שהגה"צ רבי דוד חיים שטרן שליט"א ממלא את מקום חמיו הגדול, כ"ק הגה"צ מרן רבי חיים משה מנדל זי"ע שהיה גדול פועלי הישועות בדור האחרון. את ביתו פוקדים אלפים כל ימות השנה המבקשים עצה וברכה. רבי דוד חיים מניח לעיסוקיו העומדים ברומו של עולם, נפרד מהגמרא, עוזב את ביתו על הקהל שממתין מאחורי הדלת ונוסע למען תורמי ועד הרבנים. למרות גבורות שנותיו הוא נענה לבקשה ומטריח את עצמו עד מיכשלטט.

הנסיעה עתידה להיעשות מתוך תענית דיבור. עוד התקדשות, הכנה לשליחות הנשגבה בשם כלל ישראל.

מניין תלמידי החכמים יעלה לציון ה'בעל שם' בסליחות של י"ג מידות. המוני בית ישראל יקרעו את השמים. צעקות י"ג מידות רחמים מנענעות את אמות הסיפים. יהודים בעיניים רטובות מתחננים אל השם, מחפשים עוד מצוות, מפשפשים שוב בחשבון הנפש… מול רקיע פרוש בבית הקברות העתיק מרעים הצדיק הגרד"ח שטרן שליט"א בתפילה, ומניין תלמידי החכמים קוראים איתו ברגש ומזילים דמעות על תורמי ועד הרבנים.

ואחר כך מזכירים את השמות. כל שם ובקשת ליבו, על כל יהודי מתחננים לרחמים. חשוכי ילדים שיפקדו, מעוכבי שידוך שימצאו זיווגם, שהחולים יתרפאו, שהפרנסה תזרום ברווח, שנראה ברכה ביום יום, נחת, שלום בית… כל החיים לפטי פרטיהם תלויים ועומדים, ובמיכשלטט מכריעים אותם לטובה. 

 

הצדקה של ועד הרבנים

 

המשלחת תבוא לרבי זעקל לייב וורמסר זיע"א, ה'בעל שם ממיכלשטט', ויחד איתה ימריאו אינספור זכויות הצדקה ומעשי ההצלה הכבירים שנעשו בכסף שלכם

אפילו מבלי שידעתם. כל 'ועד הרבנים' יגיע למיכלשטט, בלי צורך במטוס… החסדים שלכם נמצאים בכל מקום, הבתים שניצלו מקריסה, המשפחות שעמדו על הרגליים, החולים שקיבלו תרופות וניתוחים דחופים. הפועלים הכבירים של ועד הרבנים ממלאים עולם ומלואו.

כשרוצים להיוושע בוודאות אצל ה'בעל שם ממיכלשטט' – צריך לבוא דרך הצדקה המזוככת של ועד הרבנים. צריך לבוא בצורה שתמצא חן בעיני הצדיק. חלק ניכר בעבודת השם של ה'בעל שם ממיכלשטט' התמקדה במצוות הצדקה.

ה'בעל שם' היה רגיל לומר שאסור להשאיר את העני על רחמי שמים, על האדם לטפל בו ולדאוג לצרכיו! כך מובא בשמו: "מקובל אני מפי מו"ר רבי נתן אדלר כי אין דבר רע יורד מן השמים, ואף המידות הרעות שבאדם יכולות לשמש לטובה ולברכה… מידת הכפירה המגונה רח"ל גם משמשת לפעמים לעשות הטוב והישר: בא עני מרוד לביתך והוא שופך לפניך את שיחו וצערו ורוב דחקו, אל תנחמהו במידת אמונה ובטחון ואל תצא ידי חובתך בברכה לעני: "מן השמים ירחמו עליך". באותה שעה תשים עצמך כמי שכופר ברחמי שמים ואתה בעצמך תעזור לעני זה בשעה זו ונתון תתן לו את נדבתך ביד רחבה…"

המשלחת של ועד הרבנים מגיעה למיכלשטט עם כל התורמים הצדיקים שנענו לצעקת העני במעשה ולא רק באנחות של 'ד' ירחם'. יחד עם הצדקות ופעולות הסיוע המקיפות שמרכיבות את השגרה בועד הרבנים, כל עשרות אלפי המשפחות שנתמכות מידי יום ביומו על ידי גבאי הצדקה המסורים, על ידי התרומות שלנו.  

כשועד הרבנים מגיע למיכשלטט – אי אפשר לשער איזה רעש גדול מתחולל בשמים. הצדקה הכי זכה בעולם מצטרפת למידת החסד של ה'בעל שם', והצדיק בעצמו ממהר לפני כסא הכבוד להמליץ טוב כפי שהבטיח לעולים על קברו. מלאכי מרום נחפזים בחיל ורעדה, קטגורים מסתתמים וכוח הצדקה, כפול ומשולש ומהודר בדקדוק של גדולי הדור שליט"א – חותם את הדין לחיים טובים ולשלום.

 

מליץ נאמן

 

יש הרבה מקומות מסוגלים, תפילות רבות נצעקות אל השם, וכולן אהובות.  תפילה – מהיכן שלא תהיה היא רצויה וחשובה לפני כסא הכבוד.

עם ישראל מתפאר במצוקי ארץ ענקיים, אדירי תורה לאורך הדורות שהצעידו את עולם היהדות ואנו הולכים לאורם. מתוכם יש את אלו שזכו למתנת שמים מופלאה: כח ישועות לחולל ניסים מעבר לטבע.

אודות מופתיו של 'הבעל שם ממיכלשטט' נכתבו עדויות מסמרות שיער. היה לו כוח מיוחד לחולל ישועות בקרב הארץ. באהבתו העזה לכל יהודי וכוח תורתו וצדקותו פעל והיטיב לבאים אליו גם בדרך ניסית.

יש הרבה מקומות מסוגלים, אבל כאן הוא מקום של הבטחה וניסים. יש מליץ יושר אחד, נשגב וקדוש עליון, שאת חסותו אנחנו חייבים לקראת המשפט הגדול.

הוא הבטיח, כך כתוב על גבי המצבה העתיקה במיכלשטט: "שימליץ טוב לתפלה בעת צרה כשיעלו לקברו."

הוא מבטיח להמליץ עלינו! לפני מלך מלכי המלכים, בטרם חורצים אותנו וילדינו לחיים או למוות, לבריאות או לחולי חס ושלום, לעושר או לעניות –  מגיע ה'בעל שם ממיכשלטט וממליץ בעדינו טוב.

תורמי ועד הרבנים מצטרפים לדורי דורות של יהודים שהתפללו וזכו לישועות. בימי מלחמת העולם הראשונה עלו על קברו חיילים יהודים ונוכרים לפני צאתם לחזית, וכולם חזרו בריאים ושלמים. מסופר שגם במלחמת העולם השנייה עשו זאת בסתר.

החת"ם סופר בעצמו שלח להתפלל במיכלשטט! החידושי הרי"ם, שאת שמו מזכירים בסילודין וחרדת קודש ולומדים את תורתו – אמר ששם מבקשים ישועות. מה נשאר לנו בערב יום הדין אם לא להצטרף אל התפילה הנוראה של ועד הרבנים, להסתתר תחת הצדקה המהודרת הזו, המגנה והמצלת, ותוך כדי לזכות בתפילה נשגבה על ציונו של ה'בעל שם'?

ערב יום הדין. אפילו דגים שבים רועדים, ואנחנו נמלטים אל צילם המסוכך של צדיקי עולם. זה כל כך פשוט: ממילא צדקה נותנים לועד הרבנים, וממילא זוכים לתפילות העצומות ביותר בתבל.

ותפילה וצדקה מעבירים את הגזירה. צדקה של ועד הרבנים ותפילות של ועד הרבנים – על אחת כמה וכמה.