.
כמו שכותב הרמב"ם הקדוש:
"וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי… ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו". (רמב"ם היו"ט ו, יח).
.
ועוד כותב הרמב"ם הקדוש:
"שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה". (רמב"ם ה"מ ב, יז)