את בית המקדש אין לנו כיום, את צדיקי הדורות הקודמים גם אין לנו היום, אבל דבר אחד נותר לנו אותו דבר כפי שהיה גם בדורות הקודמים… וזה "קבר רחל אמנו", אותו קבר רחל שם השתטח יוסף הצדיק בתפילה לפני למעלה מ-3,500 שנה, יש לנו את אותו קבר רחל שם בכו היהודים בצאתם לגלות לפני כ-2,500 שנה, ואת זה אנחנו חייבים לנצל, ובמקסימום ששייך!
מי מאיתנו לא היה רוצה להיות לפחות כל יום בקבר רחל?! מי?!
יש לנו מספיק דברים מה לספר לאמא רחל, יותר מידי דברים יש לנו לבקש מאמא, הלוואי ויכולנו להיות שם כל כך הרבה זמן כדי שנספיק לבקש הכל, שנספיק להתחנן אצלה על הכל!
שום תפילה אינה מיותרת. כל תפילה בקבר רחל מורידה לנו עוד מועקה מהלב העמוס שלנו, אין כל בקשה מרחל אימנו זוכה להתייחסות של אמא. אמא היא אמא. והיא באה לפני כיסא הכבוד ומתחננת בעד התפילות והתחנונים שנישאו על קברה.
לפעמים ה' רוצה לשמוע את התפילות שלנו שוב ושוב, עוד פעם ועוד פעם. עד שהישועה מגיעה.
לתורמי "ועד הרבנים" יש מקום של כבוד אצל רחל אמנו, הרי כל התורמים מונעים דמעות ובכי מילדיה הנאנקים תחת מחסורם, ועם פרוטקציה זו יגשו שלוחי ועד הרבנים מידי יום ביומו לרחל אמנו ולבקש ממנה להמשיך ולבכות אצל הקב"ה על כל אחד ואחד מתורמי "ועד הרבנים" עד שנזכה כולנו לראות את הישועה בקרוב בס"ד.
וכל זה יתחיל ביום המסוגל לישועה – יום היארצייט של רחל אימנו בי"א חשון הבעל"ט, האם שייך לוותר על זכות כזו עצומה?! מי יכול לומר שאינו רוצה להיות בתוך רשימת השמות שתזכה לצרור התפילות הנשגב הזה שתתקיים במיוחד ובאופן אישי עבורכם תורמי ועד הרבנים.
הפעם כולנו נזכה לזה, ובעז"ה נזכה להבטחה האלוקית הקיימת ועומדת עד היום הזה: ויש שכר לפעולתך…
לשליחת שמות לתפילת ועד הרבנים בקבר רחל >>>
