השעה היתה 12:00 בלילה. בחורי הישיבה הכינו ארוחת ערב מאוחרת במטבח, מנצלים כל רגע של בין הזמנים ביחד בבית. הקטנים ישנו שינה מלאת חלומות מתוקים.
אמא הביטה בשעון. השעה כבר קרובה לשתים עשרה, תיכף אבא יחזור.
בשתים עשרה ורבע נשמעו דפיקות על הדלת. וזה לא, לא היה אבא. זה היה בן משפחה שבא לבשר, לטפטף את המידע לאט-לאט… אבא נפטר. ליבו הגדול נדם פתאום בשולי הכביש, בעיצומה של עשיית חסד…
נותרו כאן אלמנה וששה עשר יתומים, שרק חמישה מהם אבא זכה להוביל לחופה.
—> לתרומות הקליקו פה <—
חיים של גמילות חסדים
רבי שמואל סגל ז"ל הקדיש את רוב ימיו לעשיית חסד. הוא הקים את גמ"ח ניחום אבלים הראשון בעיר. הוא ארגן שבתות חסד, פעל למען מאושפזים בבתי חולים, חילק ארוחות למשפחות, הקים גמ"ח השבת אבידה לילדים ועזר לכל דורש.
אבא סירב לקבל כסף תמורת גמילות חסדים. חסד מחזיק את העולם, חסד הוא הבסיס של יהודי – אמר תמיד.
לפני תקופה נוצר צורך להגדיל את היקף הציוד בגמ"ח ניחום אבלים, ששוכן במחסן בחצר הבית. אבא והילדים ארגנו את המקום, ועל חשבון השטח הפרטי הקימו מחסן מרווח יותר, הביאו עוד ארונות קודש ועוד כסאות.
עכשיו ציוד הגמ"ח מוכנס מהחצר אל הסלון… אבא מובא למנוחות באמבולנס שהוא נהג עליו בעצמו, והיתומים שלו יושבים שבעה על הכסאות שקנה.
מחכים עד ביאת המשיח
אתמול, בכ"ח ניסן, רבי שמואל חזר מעוד פעילות של חסד, ובדרך חש ברע. הוא עצר בצד במטרה להתאושש ולהמשיך בנסיעה הביתה.
עוברי אורח הבחינו ברכב העומד ליד הצומת, וראשו של הנהג שמוט על ההגה. שני בחורים ניסו להעיר את הנהג, הוא לא הגיב והם הזמינו אמבולנס.
האורות האדומים הטילו צלליות מבשרות רע על הכביש. הסירנות ייללו בהיסטריה.
וכבר לא היה מה לעשות…
—> לתרומות הקליקו פה <—
איך מבשרים כזו בשורה? איך אומרים לאמא של שישה עשר ילדים שהיא הפכה לאלמנה? איך מסבירים ליתומים שאבא לא ישוב עוד, עד תחיית המתים?
הבית מלא אבא. חליפת השבת שלו תלויה בכניסה. נעלי הבית מסודרות ליד המיטה, ספל הקפה שהוא אוהב, העט ששכח על המדף בהול, הספרים שעומדים על השולחן, מזכרת מלימוד הצהריים. תיק הטלית והתפילין, השקיות של ארגון החסד שממתינות לטיפולו…
הקטנים התעוררו אל תוך חלום בלהות. בלילה דיברו עם אבא בטלפון, והוא אמר שיחזור מאוחר וישמח לפגוש אותם בבוקר. עכשיו הבית מלא בלגן ואנשים ובכיות, ומספרים להם שאבא נפטר.
יש אסונות שקשה להעלות על הדעת. מה תעשה אלמנה טרייה לששה עשר ילדים, כשרק חמישה מהם זכו שאבא יוביל אותם אל החופה? איך תמשיך לגדל אותם לבדה?
כמה כוחות נפש נדרשים כדי לקום מכזו טרגדיה!
חייבים את העזרה שלך,כדי שיהיה למשפחתו של רבי שמואל ז"ל ממה להתקיים. במה לקנות אוכל וביגוד ולשלם חשבונות. חייבים את העזרה שלך. עכשיו. הרגע! לא עוד מעט.
אלמנה ואחד עשר יתומים תלויים בך. נושאים אליך עיניים נפוחות מדמעות. אל תשאיר אותם לבד – – –
