קרן יתומי משפחת קנובליך

מספר קרן: 4923

שש שנים מרות וקשות חלפו מאז שהתפרצה המחלה. שש שנים שהפכו כל מה שהיה מוכר, בלי פרנסה, בלי שגרה נורמלית.

כשגילו את המחלה יש בבית תינוק קטנטן, ואמא שלו, במקום לערסל באהבה ולעקוב בשמחה בהתפתחותו הבריאה, נסעה פעמיים בשבוע לבית החולים וחזרה סמרטוט.

הם בוכים עכשיו כמו שלא בכו מעולם. איזו אמא הילדים איבדו. מי יקשיב כמו שהיא הקשיבה להם? למי יהיה אכפת מחוויותיהם הקטנות, כמו שהיה אכפת לאמא?

בשבת האחרונה אבא נסע להיות עם אמא בבית החולים, ויחד עם דודם שהגיע לשבת יושבים לסעודת שבת בצער מאופק, ורק עיניהם הלחות מספרות על הכאב הנורא.

אנחנו חייבים להמשיך ולהחזיק את הבית הגדול שהותירה! אנחנו אחראיים לכך שהרוגע יתמיד בבית משפחת קנובליך, שהכאב לא ימוטט או יקבע את הטון!

אנחנו אחראיים לכך שבחתונה הקרובה- החתן ישמח. ואחיו, למרות השתתפותם החלקית – יעלו חיוך על פניהם.

בשום פנים ואופן אסור שהתרומות יהיו פשוטות וצנועות. כאן – אין מקום להצטמצם. יתום בן שבע שלא הכיר אמא בריאה בכלל בוכה עכשיו בקריאת הקדיש- אנחנו נלווה אותו עד לנישואיו בס"ד! ילדים שהיו כל כך קשורים לאמא, חתן שחלם שאמא תהיה בחופתו – איך אפשר להתעלם מכאבם?

תזכו למצוות

משפחת קנובליך