אין בה מתום - ועד הרבנים : ועד הרבנים אין בה מתום - ועד הרבנים

אין בה מתום
מספר קרן: 1800

הסתכלו על הילדים שלכם והכילו את הפלא הזה, הלא יאמן. הביטו בהם, סקירה מדוקדקת מכף רגל ועד ראש: מושלמים! תווי פנים אנושיים, רצים על רגליים חזקות, הלב פועם, הריאות מסננות את האוויר. המערכות כולן עובדות כראוי: כבד, מעיים, לבלב… מושלמים! פשוט מושלמים!

בכייה של חניל'ה כבר צרוד מרוב צרחות. אמא שלה מלטפת את הפנים המיוזעות, האדומות, ומביטה באחיות במבט מתחנן. "אין שום אפשרות להקל עליה? קצת קצת, משהו? אולי להוציא את הזונדה לחצי יום?" אתי מחבקת את הילדה שלה, ומצמידה נשיקות לפנים השסועות, אלה שבתחילה לא יכלה להסתכל עליהן בכלל…

"חנה מ'?" רופא נכנס. "בואי קטנטונת, עכשיו תורך." אתי משכיבה אותה במיטת הברזל ופונה לצאת מהחדר. לברוח. אין בה כוח לעמוד מול ילדתה המתענה. הרופא מבקש שתיכנס. "אני צריך את עזרתך." הוא מורה לה לתפוס את הרגליים הפצפונות, שני מקלות דקיקים ועקומים, וביד השנייה לאחוז בידי התינוקת כדי שלא תזוז במהלך הטיפול.

אמא בוכה עם חניל'ה. הזעקות של התינוקת מחרידות ומהדהדות במחלקה כולה. אחיות נעצרות על מקומן ומוחות דמעות. הלב נקרע.

 

מום ראשון: חיך שסוע

בחדר הלידה עומד צוות רפואי נרחב בהיכון. פעייה רכה נשמעת, התינוקת מונחת מייד בידי רופא בכיר וההורים הטריים מביטים מן הצד בפחד נורא. מה מכל התחזיות העתידיות התממש כרגע? עד כמה בעלת מום התינוקת שלהם?

היולדת פולטת צרחה ומכסה את העיניים. אוי! השם! זו התינוקת שלה? איך אפשר להסתכל עליה? איך תאכיל אותה עם ה…פנים המזעזעות האלה? 

המום הראשון נגלה לעין מיד: מום מחריד, מום שהוא לבד מצריך מסכת קשה וארוכה של טיפולים וניתוחים. החיך של התינוקת שסוע. הפנים, מהשפה העליונה עד האף, מבותרות לגמרי.

אז אתי לא ידעה שאת התינוקת הזו אי אפשר בכלל להאכיל. אין לה שפתיים למצוץ, אין חיך עליון לקלוט את הנוזלים באופן תקין. חניל'ה מוזנת דרך זונדה, ובין כה וכה גופה החלוש לא מסוגל לקלוט אוכל.

אפשר לתקן את השסע. בבוסטון נמצאים מומחים גדולים שצברו ניסיון במאות ניתוחי שפה וחיך מהסוג הזה, ובעזרת השם יתברך חניל'ה תיראה רגיל, תאכל ותדבר כאחד האדם. מדובר בסדרה ארוכה, מתישה ויקרה להחריד של ניתוחים, וזו רק התחנה הראשונה בשרשרת!

 

מום שני: מעי סתום

מנחם מנסה לעיין בגמרת הכיס שלצידו, וידו השנייה

תפוסה באגרוף של ילדתו הסובלת. המשפחה כולה מתחלקת במשמרות בשהות בבית החולים, ואף על פי כן הוא נאלץ להפסיד סדרים רבים. הוא מחליק שוב ושוב על השערות הרכות של הבייבי שלו. היא מתפתלת בכאבים והבטן הקטנה נפוחה באופן מבהיל שגורם לו לקום ולהזעיק את אחת האחיות. "כנראה זז פה משהו."האחות בודקת בזהירות את צינור הניקוז המסלק את הפסולת מהמעיים.

שמעתם פעם על מום מחריד שכזה? התינוקת נולדה ללא פתח יציאה! הגוף מנקז את השאריות – אבל המעי סגור! כשמדמיינים מה עובר על חניל'ה, איזה סבל נורא מענה כל סנטימטר מהגוף הקטנטן, אי אפשר שלא להתפלץ באימה.

מומחה אחד בעולם יודע לחקות את המערכת הטבעית שברא השם בכל אחד מאיתנו. מדובר בניתוח סבוך ועדין, בו מחוברים העצבים הנכונים בדייקנות… וגם הניתוח הזה דורש הון תועפות, הון תועפות.

 

מום שלישי ורביעי: לב – ריאה

"הלב עומד בעדיפות עליונה." מבהיר הצוות הרפואי ומדגיש. "גם המומים האחרים מהווים סכנת חיים, אך כל זמן שמערכת לב – ריאות לא תקינה אין אפשרות לטפל בשאר."

שוב הוא מטלפן לעסקנים, ושולח צילומי לב-ריאה, וסי.טי., ואבחנות ודיאגנוזות וחוות דעת של מומחים עולמיים… מיילים נשלחים לכל העולם, פקסים מרשרשים… סכומים עפים באוויר, והעלויות הגבוהות של כרטיסי הטיסה והשהות בחו"ל הן כאין וכאפס לעומת הסכומים העצומים שדורשים המנתחים והפרופסורים בשכרם.

הוא אברך כולל מתמיד. משכים לסדר שלפנות בוקר, רץ לסדר א' ולסדר ב', מעמיק אל תוך הלילה עם חברותא. תלמיד חכם צעיר- ואיך נזרק עכשיו לתוך ים של טרדות והוצאות? איה הפלא שיעניק לידיו של אברך ממוצע כספת של כמעט מיליון דולר?

מה הוא אמור לעשות? הוא יושב בכולל, וליבו מפרפר כבד כעופרת. השם נתן להם ילד אחד בריא מתנה, וכעת נתן להם ילדה שנייה שמכף רגל ועד ראש אין בה מתום. עליהם לטפל בה! יש אפשרות להציל אותה, בעזרת השם יתוקנו המומים לגמרי, וזו המחויבות שלהם כלפי נשמה יהודיה. המחויבות שלהם – שלנו, הזכות שלנו לתת לילדה טהורה חיים רגילים, בריאים לחלוטין!

 

מום חמישי: עיוות בגפיים

חניל'ה לא זוחלת. היא מחוברת לצינורות מכל עבר שמקשים על התנועה, אבל גם בלעדיהם היא כמעט משותקת. זהו עוד מום שראו מייד בלידה: גפיים עקומות, מוזרות, בתנוחה בלתי אפשרית.

אתה משפשף עיניים כמו בעיצומו של חלום רע. אומר לעצמך: זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות! מעלה בדמיונך תינוקת טהורה בת עשרה חודשים, פלומת שיער בהירה, עיניים מלאות תום וגרגורים מתוקים של אה-בה-בה-מה-מה-דה. תינוקת רכה, יצירת כפיו של הקדוש ברוך הוא, ורק הוא לבדו יודע על מה ולמה נשלחה לעולם פגועה כל כך.

"אבל אפשר לטפל בהכל!" מתחננת אמא שלה. "לחניל'ה בעזרת השם יהיה לב פועם וריאות תקינות, פה שלם, רגליים חזקות והולכות, מעיים שעושים מלאכתם נאמנה… ברחמי שמים היא תגדל ילדה רגילה, ותקים בית כשיגיע הזמן. רק שאין מהיכן לשלם זאת!" והיא פורצת בבכי נורא, מר ומשווע, שגורם לכל העסקנים בחדר להרכין את הראש ולדמוע גם הם.

והנה פונים אלינו. אנחנו, יהודים רגילים שברגילים, אנשים של מאתיים שקל במכולת וחמש מאות של שכר לימוד. אנשים ממוצעים, לא עשירים, אבל בכל אופן התרומה האחת שלנו יכולה להפוך עולמות.

לפעמים נראה ששבע מאות חמישים אלף דולר הם סכום שממילא לא יוכלו להגיע אליו, ובשביל מה המאמץ. אסור לחשוב כך. סכום לסכום יצטרף, ויחד נציל את חניל'ה. לא עליך המלאכה לגמור, הקדוש ברוך הוא לא דורש מה שאיננו יכולים, אבל אין אתה בן חורין להיבטל ממנה.

קול דמי אחיך זועק אליך. דמו ודם זרעיותיו. דמעותיהם של ההורים היקרים שנשפכות בתחינה.

כולנו – כולנו נתגייס בתרומה הגונה. כולנו כולנו נציל נפש יהודיה, ונזכה, כפי שמעידים חז"ל – שהצלתה של חניל'ה, וכל הדורות הבאים אחריה – יקראו על שמנו. היום אנחנו רואים תינוקת אחת קטנה חסרת ישע, וממנה יצמח אילן רב פארות.

חניל'ה תטופל, בעזרת השם: החיך והלב, הריאות והמעי, הרגליים הגפרוריות. דרך קשה ומייסרת מצפה לה ולהוריה, ובסופה תצעד חזקה ובריאה אל ארץ החיים.

אנחנו ניקח חלק גדול בחייה המופלאים הללו. הקליקו פה וציינו עבור קרן מס' 3698